מיטל ואח' נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ

החלטה

לפניי בקשה לעיון מחדש ובקשה שנייה לשינוי החלטה מיום 13 יולי 2013, לעניין תשלום שכר המומחים.

בהתאם להחלטתי מיום 13 יולי 2013, התקבלה בקשת התובעים למינוי מומחים רפואיים בתחום האורתופדי לקביעת נכותם בעקבות תאונת דרכים מיום 4 יוני 2012.

בהחלטה פירטתי את תלונות התובעים:-

תובעת 1, התלונה על כאבי גב כשבועיים לאחר התאונה. בדיקה נוירולוגית נמצאה תקינה. עוד פירטתי כי התובעת ביצעה טיפולים פיזיוטרפים כחודשיים לאחר התאונה, וכן כי טיפולים זהים בוצעו על ידה כבר בשנת 2009.

תובע 2, למחרת התאונה התלונן על כאבי צוואר וגב עליון, הבדיקה נמצאה תקינה. לאחר כשבועיים התלונן על כאבי צוואר וגב. כחצי שנה לאחר התאונה התלונן על כאבי גב, התובע הופנה לצילום שנמצא תקין והופנה לטיפולי פיזיוטרפיה. גם בעניינו של התובע 2, עולה כי ביצע טיפולים פיזיוטרפים גם לפני התאונה.

בנסיבות אלו, קבעתי כי בשכר המומחים יישאו, בשלב ראשון, התובעים, כמו כן הוספתי כי לבקשה למינוי מומחים ולכתב התביעה צורף תיעוד דל ביותר וספק אם התיעוד והעולה ממנו מצביע על ראשית ראיה לנכות צמיתה, כתוצאה מהתאונה. יוער, כי התובעים עתרו גם למינוי מומחה בתחום השיקום – בקשה זו נדחתה.

בא כוח התובעים הגישה בקשה לשינוי החלטה ומסמכים נוספים לתיק בית המשפט, בהחלטתי מיום 14 יולי 2014, הבהרתי כי גם לאחר שהוצג התיעוד הנוסף, לא מצאתי מקום לשנות החלטתי. ביום 14 יולי 2013, שוגרו כתבי מינוי לד"ר ניסים אוחנה וד"ר דרור משה.

על החלטתי הוגשה בר"ע ביום 25 אוגוסט 2013. מהחלטת כבוד השופטת ע. צ'רניאק מיום 11 נובמבר 2013, עולה כי החלטתי המנומקת במסגרת הבקשה למינוי מומחים מיום 13 יולי 2013, המפרטת את החלטתי בבקשה למינוי מומחים לא צורפה למסמכים שהוגשו במסגרת הבר"ע, אלא רק כתבי המינוי מיום 14 יולי 2013. (והדבר אף עולה מהחלטת כבוד השופטת ע. צ'רניאק, אשר סברה כי החלטתי נשוא הבר"ע ניתנה ללא הנמקה).

עם-זאת, במסגרת ההחלטה בבר"ע נקבע כי אין הצדקה למתן החלטה בבר"ע מכיוון שהוגשה בקשה לשינוי החלטה בד בבד עם הגשת הבר"ע וכן כי ניתן לעתור לשינוי החלטה כאמור בסעיף 9 להחלטתי מיום 14 יולי 2013 – כפי שאכן נעשה אולם גם מידע זה לא הוצג לביהמ"ש במסגרת הבר"ע.

שבתי ועיינתי בבקשה שלפניי אשר אין בה טיעון משפטי או עובדתי חדש. צר לי כי מלוא התמונה, ההחלטות שניתנו על ידי במסגרת תיק זה, לא הוצגו כנדרש וכראוי בפני ערכאת הערעור וכך גרמו להטעיית בית משפט של ערעור.

לא ברור לי מדוע סוברים ב"כ התובעים כי ניתן לשוב ולהגיש את אותה הבקשה בפעם השלישית לאחר שהחלטות קודמות נומקו על ידי זה מכבר. להטריד הנתבעת בשיגור תגובות לאותן הבקשות פעם אחר פעם.

אשוב בשלישית על קביעותיי במסגרת ההחלטה בבקשה למינוי מומחים, כי לא הוצגה ראשית ראיה לנכות צמיתה כתוצאה מהתאונה, לא הוצג רצף טיפולי, ורק כדי שלא לגרום לנזק לתובעים בהתאם להלכה שנקבעה ברע"א 3007/12 פלוני נ' הראל (מיום 30.5.12), ולפיה ככל שתידחה הבקשה למינוי מומחים לא יוכלו התובעים להוכיח טענתם כי נגרמה להם נכות כלשהיא כתוצאה מהתאונה, התקבלה בקשתם, ובנסיבות אלו גם הושת שכר הטרחה עליהם, בהתאם לפסיקה ולהלכה הנוהגת.

בנסיבות אלו בהן המדובר ב"גילגול" שלישי של אותה הבקשה ונוכח התנהלות התובעים, מצאתי לחייב התובעים בהוצאות ובשכ"ט עו"ד בסך של 1,500 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 יום מהיום ובלי קשר לתוצאות ההליך. בנוסף, התובעים מתבקשים להסדיר התשלום למומחים בתוך 30 יום מהיום, לשם קידום ההליך.

תז"פ ליום 1 מאי 2014 לקבלת חו"ד המומחים.

ניתנה היום, ג' אדר תשע"ד, 03 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: